אשמה אמהית, המשמעות הסודית מתחת לפני השטח בכל ייעוץ הנקה פרטי

"אין לי מספיק חלב" – המשפט שחוזר שוב ושוב

כמעט כל אמא שאני פוגשת בייעוץ הנקה אומרת את זה. לפעמים בקול רועד, לפעמים בלחישה, לפעמים בבכי. "אין לי מספיק חלב." רוב האמהות מתארות את זה כעובדה מוגמרת. כנתון, שאיאפשר לערער עליו. ויחד עם הבשורה הזאת יש כובד גדול, כי מאחורי המשפט הזה– יש בו של חוסר ערך.

קודם כל חשוב לי להגיד, הנקה זה לא הכל בהורות. הנקה זאת דרך אחת להאכיל את הבייבי. האם יש לה יתרונות? ברור. האם אנחנו צריכות להכנע לרגשות האשם והבושה שהחברה זורקת עלינו אם זה לא מתאים לנו או שגודל המשימה פוגעת בגופנו או בבריאות הנפשית שלנו? ממש לא. אם זאת באמת הייתה משימה לאומית, שנשים יניקו. חופשת הלידה הייתה חצי שנה, הכנה להנקה הייתה חלק בלתי נפרד מהמעקב הריון (ולא פגישה מאולצת של 45 דקות בקבוצה, לחלק קטן מהאמהות), גניקולוגים, מיילדות, ואחיות במחלקת יולדות כולן היו מוסמכות בעזרה בהנקה והייתן מרגישות את זה בכך שהמידע שאתן מקבלות מאנשי מקצוע לכל אורך ההריון, לידה, והאשפוז, והמעקב לאחר לידה, היה זהה ותואם את המטרה הלאומית של הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה. המצב לא כזה, כי המדינה לא באמת משקיעה בזה משאבים כלכליים. יותר מזה, היא חתומה על אמנה בין לאומית על איסור שיווק תמ״ל, בזמן שכל חברות התמ״ל מושקעות ומשלמות להיות חלק בלתי נפרד מחווית הלידה. זה מאוד נוח שאנחנו האמהות, ניקח על עצמנו את האשמה והבושה, דרכם נדחוף את עצמנו למה שזרקו עלינו שהיא אחריות שלנו לבדנו בזמן שכוחות כלכליים ענקיים עובדים נגדנו. האמת היא שהנקה היא אחריות של המדינה, קודם כל לאפשר, לחנך, ולהכין את התשתיות שיקדמו אותה.

יש מקרים נדירים שבהם יש אספקת חלב נמוכה. אבל ברוב המוחלט של המקרים – אם הבייבי עולה יפה במשקל, הגוף שלך עובד נהדר. החלב קיים, זורם, מזין, אבל משהו בתחושה לא מסתדר. באופן טבעי בשעות הבוקר השד מלא יותר ובשעות אחר הצהריים פחות. אנחנו והבייבי דיאדה, מסונכרנים להפליא. ולרוב החלב בשד בשעות הערב, בדיוק תואם את הצרכים של הבייבי בשעות האלה.

ופה נכנסת התרבות שסביבנו – זו שמציירת אידיליה של תינוקות: אוכלים, נרדמים, שקטים. כאילו ככה זה אמור להיות. וכשזה לא קורה? האמא בטוחה שמשהו אצלה מקולקל.

אבל בואי נחשוב רגע: הרי גם אנחנו, המבוגרים, לא תמיד רעבים בדיוק בשעות קבועות, לא תמיד נרדמים ברוגע. יש שעות שאנחנו רעבים, ועצבניים, למה לתינוקות אין את המרחב פשוט להיות תינוקות אמיתיים וצריכים לציית לאידיאל לא קיים?

אשמה אמהית – למה היא תמיד שם?

אשמה היא כמו אורח קבוע בחיים של אמהות.

• אם התינוק בוכה – אולי עשיתי משהו לא נכון.

• אם הוא לא נרדם – אולי אין לי מספיק חלב.

• כל מדד התפתחות של הבייבי הוא תוצר ישיר של פעולות שלנו. לא יושב בזמן, אשמתנו, לא תופס עם אגודל ואצבע? לא תרגלנו איתו מספיק.

לפעמים צריך להגיד למחשבות שלנו חאלס

התרבות מספרת לנו סיפור שגוי על מה זה "תינוק טוב״ ומניחה לרגלנו האמהות את האחריות אם הבייבי לא עומד בסטנדרטים הבלתי אפשריים האלה.

המיתוס של "תינוק אידיאלי"

לפי האגדה, תינוק אידיאלי הוא יצור מתוק, מכורבל, ישן שעות רצופות, מתעורר כל שלוש שעות בדיוק לאכול, ואז חוזר לישון.אבל המציאות? ממש אחרת:

• תינוקות רבים בוכים, במיוחד בערב.

• הם מבקשים לינוק שוב ושוב.

• הם רוצים להיות בידיים שעות ארוכות.

  
  

המיתוס החמור ביותר שקשור לכך, שתינוק אידיאלי הוא תוצר של אמהות אידיאלית. ואם תינוק לא מציית לסטנדרטים האלה משהו בי, או באמהות שלי תקול.

השעות הקשות – או: שעות הכישוף

רוב התינוקות חווים חלון קבוע ביום שבו הם הרבה פחות רגועים. לרוב זה בין בשעות הלילה בשבועות הראשונים ואז נודד לשעות אחר הצהריים והערב .מה קורה שם?

• מערכת העצבים שלהם מוצפת.

• יש שילוב של האכלת צבר (cluster feeding) – חיבור חוזר לשד לפרקי זמן קצרים.

• יש עייפות מצטברת של היום.

• לפעמים גם כאבי בטן, רגילים לחלוטין

התוצאה? תינוק שלא יורד מהידיים. מתחבר לשד, מתנתק, בוכה, שוב ושוב. נרדם רק בערסול, על הגוף שלך.

ופה מגיע החלק המעניין: זה לא קשור לחוסר חלב.זה קורה גם להורים שמאכילים בבקבוק.

אבל איכשהו – כל אמא שאני פוגשת בטוחה במיליון אחוז שזה קשור לחוסר חלב.

למה זה כל כך רחוק מהמציאות?

כי התרבות גנבה לנו את התמונה האמיתית של תינוק. תינוקות הם לא רובוטים. הם יצורים קטנים, מלאי צרכים, רגישים, והם זקוקים למגע, לתנועה, לקירבה כדי להתמודד עם ההצפה שהם חווים. היכולת שלך להיות שם בשביל הבייבי בשעות האלה היא סימן של חוזק מטורף. ההפך הגמור מכשלון. בציפייה שלך שהנקה ישר תחזיר את הבייבי לישון היא תוצר של תרבות שבונה על כך שנתאים את עצמנו לתפקיד עם תנאים בלתי אפשריים מתוך אשמה.

הסיפור של מיכל – ייעוץ הנקה פרטי בביתה, ומה שהוא מלמד אותנו

מיכל (שם בדוי) הגיעה אליי מותשת. "אני ריקה," היא אמרה. "בכל ערב ב־18:30 אני מוסיפה בקבוק, כי אין לי חלב."

בהתחלה זה עבד – התינוק נרגע. אבל עם הזמן גם הבקבוק לא עזר. התינוק המשיך לבכות, מיכל הרגישה אבודה.

בפגישה גילינו משהו פשוט: היא לא הייתה ריקה. התינוק שלה היה בערב בשעות הקשות – אותם חלונות זמן יומיומיים שבהם רוב התינוקות ערניים, חסרי סבלנות, רוצים לינוק שוב ושוב. רק תאום הציפיות הוריד לה אבן מהלב. ובאומץ רב היא הסכימה לנסות משהו חדש.

במקום להוסיף בקבוק, מיכל התחילה להשתמש במנשא בין הנקות. היא העזה להגיד למשפחה: "הוא לא רעב – הוא עייף וצריך את המגע שלי." היא העזה להאמין שהיא מספיק.

זה לא היה פשוט. למזלה בן זוגה, תמך בכל מילה. ועזר לה לעמוד על שלה. היא שחררה את הבקבוק והשאיבה בכל יום וגילתה אחרי מספר ימים שגם בלי הבקבוק בסוף כמה שעות הבייבי נרדם לכמה שעות רצופות. תאום הציפיות שההתנהגות של הבייבי נורמטיבית היה לב הייעוץ הנקה. לא היה פה לימוש של תנוחות הנקה מיוחדות, ולא הבטחת קסמים. עשינו תאום ציפיות ופיתחנו תוכנית איך להתמודד עם השעות הקשות. עכשיו מיכל שואבת ונותנת בקבוק שהיא רוצה לצאת עם חברות בשישי בבוקר, או לכדורשת. היא מבינה שהבייבי שלה חווה קשיים, שגם אבא שלו יכול לעזור לו בהם עם מנשא ותנועה. בייעוץ הנקה היה לה מקום לאוורר את הפחדים האמיתיים, את החשש שאין לה מספיק, את האשמה שהיא גוררת. איך המשפחה המורחבת עם הערות מחדירות לה את הפחדים הללו עמוק יותר ויותר. היא העזה להאמין שהיא יכולה לחוות את ההנקה, ואת האמהות יותר בהנאה, לשחרר את המועקה. ואני גאה שהצלחנו יחד לעזור לה בזה.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

האם זה נכון שאם התינוק בוכה הרבה בערב – אין לי מספיק חלב?

לא. רוב התינוקות חווים את השעות הקשות – שעות של חוסר שקט וערנות יתר. זה קורה גם בהנקה וגם בהאכלה מבקבוק. אם את חשה שמשהו לא בסדר, תפני לעזרה רפואית מיד. תמיד לסמוך על האינסטיקנטים שלך. עם זאת אם הבייב עולה יפה במשקל, ונרגע עם מגע ותנועה, עם זה חלון של זמן קבוע ביום, כנראה זה השעון הקשות.

מה עושים בשעות הקשות?

• מציעים הנקה חופשית כל עוד זה מרגיע, אם הבייבי בוכה ומתנתק עוברים להרגעה במגע ותנועה

• משתמשים במנשא כדי לתת קרבה ותנועה.

• מבינים שזה לא לנצח – לרוב התופעה מתמתנת סביב גיל 3–4 חודשים.

מה ההבדל בין ייעוץ הנקה פרטי לבין לקרוא באינטרנט?

בייעוץ הנקה פרטי יש מישהי שמכירה אותך, את התינוק שלך, ואת ההיסטוריה הייחודית שלך. זה לא טיפ כללי – זו תמיכה מותאמת אישית שמחזירה לך ביטחון.

לסיכום, נכון שאני נשמעת כמו מרצה לשיעורי מגדר, אבל אם את פה אולי זה זורם לך. לפעמים שווה על המחשבות שלנו כבגדים בארון. להסתכל אם הם משרתים אותנו, ומי בכלל בחר אותם? אולי זה סוודר שקיבלנו מאמא שלנו ובכלל הוא מגרד ולא מתאים לנו? אפשר להפתר ממנו. זה רק יקל עליך. מותר לך להרגיש טוב באמהות. להפנות את המודעות שלנו למחשבות מעוררות אשמה, ולאט לאט לשחרר אותם יעזור לך להרגיש טוב יותר ובכך להיות אמא נוכחת ומאושרת יותר.

רוצה לדעת איזה סוגי ייעוצים אני מציעה מוזמנת להציץ כאן

רוצה לראות את הספרייה הדיגיטלית שמלאה בסרטים בדיוק בטון הזה שרואה אותך ונותן לך מידע בכל נושא האכלת הבייבי, הנקה וסדר יום בשבועות הראשונים, לחצי כאן.

את מנהלת כוח אדם ורוצה לדעת איך אני יכולה להשתלב במתן תמיכה לאמהות הארגון שלך? כל הפרטים כאן